חיטוי סולרי להתמודדות עם קשיון רולפסי באגוזי אדמה בעמק החולה

מחלת ריקבון השורשים הלבן (White mold) נגרמת על ידי פטריית הקרקע קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii), השייכת למערכת ה- Basidiomycota. הפטרייה נחשבת לאחת מפטריות הקרקע הנפוצות ביותר ופוגעת ביותר מ- 500 מיני גידולים חקלאים בעולם. אובדן יבול ופגיעה ברווחיות של גידולים רבים נגרמים כתוצאה מפגיעת הפטרייה, ביניהם גידולים בהם היבול הוא תת קרקעי כגון בגזר, אגוזי אדמה ותפוחי אדמה, או בגידולים בהם היבול מונח על גבי קרקע חשופה כגון באבטיח מללי ועגבניות לתעשייה. חום ורטיבות מעודדים את התפתחות המחלה, ולכן מרבית הנזקים מתרחשים בתקופת האביב והקיץ, באזורים חמים ולחים. המחלה נפוצה במדינות דרום ארה"ב, ולכן נקראת גם ריקבון דרומי (Southern Blight) (Punja1985). בארץ המחלה נפוצה בעיקר בעמקי הצפון, כאשר מרבית החלקות הנגועות נמצאות בעמק החולה ובגליל מערבי. המחלה מתפשטת או מתגלה מחדש בכל שנה גם באזורים נוספים, ודיווחים על המחלה נמצאו גם בעמק בית נטופה, עמק חפר ואזור השרון בו הייתה נפוצה גם לפני עשרות שנים. השלב בו הגידול רגיש למחלה משתנה בין צמח לצמח, ותלוי בתנאי מזג האוויר ובשלב הפנולוגי של הגידול. ההתמודדות עם המחלה מבוצעת בעיקר על ידי הדברה כימית. יעילות ההדברה תלויה מאד בגידול בתנאי הסביבה ובעיקר בסוג הקרקע, בגלל הצורך להחדרת החומרים לעומק של עד 15- 20 ס"מ.
 
באגוזי אדמה בקרקעות מאולחות קשה עלולה המחלה לפגוע ולהרקיב צמחים כבר בשלבי הגידול הראשונים. בהמשך עלולה לגרום להתמוטטות צמחים בעיקר החל מחודש אוגוסט בו טמפרטורות הקרקע גבוהות, העלווה מכסה את כל השטח ובכך נשמרת לחות גבוהה מתחת לנוף. בהמשך גורמת לרקבון תרמילים ופגיעה ביבול עד כדי פחיתה של כ- 50%.
עם המצאת השימוש בחיטוי סולרי ככלי להתמודדות עם פגעי קרקע על ידי פרופסור יעקב קטן חתן פרס ישראל לפני יותר מ- 40 שנים, נבחנה יעילות השיטה להתמודדות עם קשיון רולפסי, בניסיונות במעבדה ובניסויי שדה. בניסיונות אלו נמצא שטיפול בחום שמעל 40 מעלות למשך מספר שעות, הקשיונות שהם גופי הקיימא של הפטרייה בקרקע מאבדים את חיוניותם עקב פגיעת החום במעטה הקשיונות, ודליפת יסודות ונוטריינטים חיוניים להמשך קיומם. כמו כן נמצא שהפגיעה בדופן חושפת את הפטרייה לפגיעת מיקרואורגנזימים אחרים בקרקע.
 
כבר בשנים 1977-1978 בניסויי שדה שבוצעו על ידי ד"ר אבי גרינשטיין ז"ל וחובריו בשרון להתמודדות עם קשיון רולפסי בגידול אגוזי אדמה הוכחה היעילות הרבה של הטיפול בחיטוי סולרי.  גם בעמק החולה נבדקה השיטה בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת בעיקר לשיפור פוריות קרקעות הכבול. בעבודות אלו נמצא שהטיפול בחיטוי סולרי משפר במשהו את פוריות הקרקע וגם את תכונותיה הכימיות והפיזיקליות כנראה על ידי התערבות באוכלוסיות המיקרואורגנזימים.  כל הניסויים שבוצעו התבססו על פריסת יריעות רחבות של 4 מטר ויצירת רצף של קרקע מטופלת על ידי הלחמת היריעות או הדבקתן.
 
בעונת הקיץ בה נמצא שיעילות הטיפול מיטבית ישנן בעמק החולה אחרי הצהריים רוחות מערביות חזקות מאד שמהירותן עשויה להגיע ל- 40-50 קמ"ש בפני הקרקע. רוחות אלו קרעו את היריעות לאחר מספר ימים. כל הניסיונות לעגן אותן לקרקע על ידי כיסוי בקרקע בנקודות החולשה ו/או השקיה עלית רק פגמו ביעילות השיטה ולכן הוחלט להפסיק את המשך השימוש בה
 
במשך הרבה שנים המליץ ד"ר יפת בן יפת ממינהל המחקר שליווה את המחקר בהתמודדות עם המחלה באגוזי אדמה בעמק החולה, לנסות ליישם את השיטה רק על ידי פריסת היריעות ברוחב ערוגה. פתרון זה עשוי להיות יעיל אמנם רק לשנה אחת בגלל טיפול רק בשטח חלקי, אך זול ועשוי להתמודד יפה עם בעיית הרוח. לאחר שהשיטה הוכחה יעילה בשנתיים האחרונות בהתמודדות עם מחלת הרשת באגוזי אדמה בנגב המערבי, בניסויי שדה שבוצעו על ידי אורן בוכשטאב מדריך אגוזי אדמה מטעם יח"ם ויורם שטיגליץ, הוחלט לנסות את יעילותה גם בעמק החולה להתמודדות עם קשיון רולפסי.
 
הניסוי בוצע בחלקה שאולחה בגידול אגוזי אדמה בקיץ 2018.
החלקה הוכנה לקראת פריסת היריעות על ידי הכנת ערוגות במשתת, תיחוח עמוק, תיחוח לעומק 20 ס"מ והשקייה בהמטרה במנת מים של 30 מ"מ. החלקה ברוחב 6 ערוגות ובאורך 170 מטר תוכננה לניסוי לבחינת השפעת טיפול סולרי ו- 3 טיפולים כימיים לבחינת התמודדות עם המחלה של 5  זני אגוזי אדמה שטופחו לעמידות למחלה על ידי ד"ר רן חובב במינהל המחקר החקלאי. כל חלקת ניסוי ברוחב ערוגה ובאורך כ- 8 מטר. הניסוי מתוכנן במתכונת של בלוקים באקראי בחלקות מפוצלות ב- 4 חזרות. הגורם הראשי יהיה הזן שיזרע לאורך 32 מטר ובתוך כל חלקה כזאת יבחנו הטיפולים הכימיים וחיטוי הסולרי. ב- 8.09 נפרסו יריעות אנטידריפ בעובי 40 מיקרון וברוחב 220 ס"מ על גבי הערוגות (1.93 מטר), כאמור לאורך 8 מטר. סה"כ חופו 10 חלקות.