ראיון עם יוסי אופיר מחברת "גניגר"
בין אם מדובר באזורים קרים ובין אם באזורים חמים על הגלובוס, כבר כמה שנים שההתחממות הגלובלית גורמת לתנודות קיצוניות במזג האוויר ולריבוי תופעות שיש להן השפעות מרחיקות לכת על החקלאות, החקלאים והגידולים החקלאיים במקומות שונים בעולם
לדוגמה, אם בעבר סבלו החקלאים מאירוע ברד אחד בעונת החורף, היום הם סופגים אירועי ברד רבים. לעומת זאת באזורים בהם מורגלים החקלאים לגדל את גידוליהם בתנאי חום, סופגים הגידולים קרינה גדלה שגורמת למכות שמש.
תופעות אלה כופות על החקלאים את המעבר לגידול במנהרות, בחממות ותחת בתי רשת, ובגידולים בשטח פתוח, מתרחב השימוש בחיפוי הקרקע המסייע גם הוא לחקלאים להתמודד עם פגעי מזג האוויר ולשמור על יבול גבוה על ידי שמירה על לחות הקרקע.
יוסי אופיר, אגרונום בחברת "גניגר", שמאחוריו 20 שנות ניסיון בתחום הרשתות, השתתף לאחרונה בכנס שנערך בסנטה קטרינה בברזיל, שעסק בגידול תפוח בדרומה של ארץ גדולה זו. הכנס והתערוכה שליוותה אותו הוקדשו להצגת תוצאותיהם של מחקרים בתחום גידול תפוחים שנערכו על ידי סטודנטים, ובעיקר תוצאותיו של ניסוי בן 4 שנים באוניברסיטה בוושינגטון, שחיזק את הסברה המוכחת כי פרישת רשתות מיגון מעל מטעים מגוננת על העצים הן מפני קרה וברד והן מפני חום קיצוני, הגורם למכות שמש. במהלכו של ניסוי זה נעשה שימוש בכל סוגי הרשתות.
"בשנת 2000," סיפר לנו יוסי, "התחלנו לפתח רשתות פוטוסלקטיות כדי לשפר את איכות האור במטעים ובפרט במטעי עצי התפוח. מאז ואילך אנחנו משכללים את השיטות וכמעט בכל מדינה בעולם – איטליה, ספרד, דרום אפריקה, ברזיל, צ'ילה, ועוד, אנחנו מנסים להתאים את סוג רשת לסוג הגידול ועדים לכך כי יותר ויותר חקלאים עוברים לכיסוי מלא של המטעים."
בניסוי הנרחב שהוצג בכנס נבדק המיקרו אקלים, הורדו טמפרטורות ביחס לשטח הפתוח, והורדה גם הטמפרטורה של הפרי עצמו, כך שהוא לא נחשף לקרינה ישירה ומכאן שהוא נעשה רגיש פחות למכות שמש. כמו כן נבחנה הורדת עוצמת הרוח, מה שמסייע להורדת המתח והלחץ על העצים. כתוצאה מהורדת המתח והלחץ העצים יכולים לעשות יותר פוטוסינטזה, ושיעור צריכת המים שלהם יורד בחמישית לערך.
שימוש ברשתות מסייע להגדלת היבול משום שהרשתות שומרות על רטיבות הקרקע ונצילות המים, כלומר ההשקיה מווסתת וחסכונית. ואכן, בכל הניסויים שנעשים בכל האזורים ובכל הגידולים – אפרסק, רימונים, בננות, מוכח כי שימוש ברשת שומר על רטיבות הקרקע ועל טמפרטורת קרקע נמוכה יותר ומצמצם את כמות ההשקיה.
באזורים חקלאיים רבים בארצות הברית, שבהם הטמפרטורה מגיעה ל-35 מעלות, מוסיף יוסי לספר, נהגו החקלאים להשקות את הגידולים בהשקיה עילית כדי להוריד את הטמפרטורה. שימוש ברשתות סייע להם לחדול מכך ועל ידי כך לחסוך במים.
עם השנים הלך והתרחב המידע הנצבר על שימוש ברשתות. יוסי מדגיש כי חשוב להתאים את הרשת לזן. בזני התפוחים האדומים התאמה כזו חשובה במיוחד, משום שהרשת עשויה לצמצם את "האדמת" הפרי. במסגרת ניסיון שערכה חברת "גניגר" ברמת הגולן נבדקה פתיחה וסגירה של הרשת 3 שבועות לפני הקטיף, והתוצאה שהתקבלה הייתה צבע פרי שהשביע את רצון כל הצדדים. כמובן, פתיחה וסגירה של רשתות מצריכה שימוש בטכנולוגיה כדי להקל את המלאכה.
בניסוי נוסף המתנהל כעת שוקדים אנשי החברה על פיתוח שיטה לסגירת הרשתות אחרי החנטה והאבקה בפעילות הדבורים. כך, הפרי מוגן מפני שפשופים והוא חלק ויפה יותר למראה, הוא גם גדול יותר וההכנסה שמניב המטע לחקלאי היא גדולה יותר.
חיפוי קרקע לבן/כסוף בסוג של יריעות המתאים למטעים מקנה גם הוא יתרונות רבים לחקלאי: חיסכון במים ובדשנים והעשרת צבעו של הפרי בזכות החזרת האור מן החיפוי, ההופך להיות כעין תאורה תחתית מלאכותית.
יתרונות נוספים מהם נהנים החקלאים העוברים לשימוש ברשתות הוא ההגנה מפני מזיקים ואויבים טבעיים שמספקות הרשתות וסיוע לקצב צימוח ולקבלת צמחים חזקים יותר תחת הרשתות. עוד עולה מן הניסויים כי החקלאים מחזירים לעצמם את עלות התקנת הרשתות בפרק זמן קצר יחסית, למעשה בתוך שנה עד שנתיים.
בהינתן כי תנאי מזג האוויר שהחקלאים נאלצים להתמודד עמם אינם פשוטים, השאלה העיקרית היא לא האם לכסות את הגידולים אלא מהו הכיסוי המתאים ביותר לכל גידול. עובדה היא כי מתרבים המקומות ברחבי העולם בהם נוכחים החקלאים בכך שהשימוש ברשתות מסייע להם להתמודד עם התנודות במזג האוויר ,לשמור על רמת יבול גבוה וגם על הרווחיות. .
